מה זה אומר שיקום הפה?

שיקום הפה הוא תחום מומחיות ייחודי ברפואת שיניים, העוסק בשחזור חסר שיניים
ובשיפור תפקוד ואסתטיקה, ברמה הרפואית והמקצועית הגבוהה ביותר.
טיפולים בתחום שיקום הפה כוללים שיקומי פה מורכבים, השלמת חסר שיניים
(באמצעות שתלים, שיניים, תותבות שלמות או חלקיות), טיפולים למטרות אסתטיות,
טיפול בשחיקת שיניים, בעיות סגר והפרעות תפקודיות במפרקי הלסתות.

מיהו המומחה/ית לשיקום הפה?

מומחה בשיקום הפה הוא הסמכות המקצועית המובילה בטיפולי שיניים מורכבים. שיקום הפה הוא תחום התמחות ברפואת שיניים, בארץ ישנם כ- 100 מומחים בשיקום הפה.
על מנת להיות מומחה, יש לסיים תכנית התמחות של כארבע שנים נוספות, מעבר לתואר רופא שיניים ולעמוד במבחני התמחות. רק לאחר הצלחה במבחנים אלו, ניתן לקבל תואר מומחה ממשרד הבריאות.

במסגרת התמחותו עובר מומחה בשיקום הפה הכשרה בתחומים נוספים ברפואת שיניים, כך שלמעשה הוא מחזיק בהבנה ובראייה המקצועית הרחבה והמעמיקה ביותר בתחום. בטיפולי שיניים מורכבים ובטיפולי שיניים בהם נדרש לשלב בין כמה התמחויות, המומחה בשיקום פה הוא זה שמוביל את הצוות ומפקח על הטיפול הרפואי עד להשלמתו. הוא שקובע את תכנית הטיפול, מתחיל ומסיים אותה.

מומחה בשיקום הפה מטפל במגוון רחב של בעיות, החל מהשן הבודדת ועד שיקומים מורכבים, המערבים את שתי הלסתות בו זמנית.

אז מדוע כדאי ללכת למומחה לשיקום הפה ולא לרופא שיניים רגיל?

ההבדל בין מומחה לשיקום הפה ורופא שיניים כללי הוא ההכשרה הממוקדת שאותה עובר הרופא בתחום שיקום הפה.
מומחה למד ויודע להעניק טיפול ברמה האפשרית הטובה ביותר, להתאימה באופן מדוקדק למצב הפה של המטופל ולתנאים האינדיבידואליים שהביאו למצב הנתון אצל המטופל.

אבחון הבעיה, תכנית הטיפול וביצועה יהיו ברמה הגבוהה ביותר המוכרת בתחום השיקום. החומרים בהם ישתמש הם החדשניים והטובים ביותר הקיימים בשוק זה.

היכולות הגבוהות של המומחה בשילוב טכנולוגיות דיגיטליות ממוחשבות ועדכניות, ישיגו את התוצאה המיטבית, הן בטיפולים הנחשבים פשוטים באופן יחסי ובעיקר בטיפולים מסובכים ומורכבים הכוללים: חסר נרחב של שיניים, ספיגת עצם, בעיות סגר, ועוד.

סוגי הטיפולים

"שרון- קליניק" מספקת מגוון טיפולי שיניים הכוללים: שיקומי פה מורכבים והשתלות, טיפולי שיניים לצרכים אסתטיים וכמובן טיפולים
שגרתיים וטיפולי מניעה.
בנוסף, אנו מספקים חוות דעת שנייה ומציעים ייעוץ מומחה לרופאים מתחומים שונים– ברפואת שיניים וברפואה הכללית.

מורכבים

כמומחים לשיקום הפה, אנו מטפלים במקרים המורכבים והמסובכים ביותר, הדורשים רמת מומחיות והתמקצעות גבוהה במיוחד לדוגמא: שיקום לסת שלמה על גבי שתלים, שיקום במקרים של לקויי סגר, חוסר שיניים מולד, שחיקת שיניים ועוד..

אסתטיים

פגמים בשיניים ומראה חיוך לא אסתטי, עלולים להשפיע על הדימוי העצמי ולפגוע באיכות החיים. הגורמים למראה שיניים לא אסתטי הם מגוונים ויכולים לנבוע מסיבות גנטיות (מבנה רקמות), מאורח חיים (הרגלי תזונה, עישון וכו'), או מטיפולי שיניים קודמים שהתיישנו או כשלו לדוגמא: הלבנת שיניים, סגירת ריווחים ועוד..

שגרתיים

טיפולים שגרתיים מאפשרים לזהות ולטפל בבעיות שיניים כבר בשלבים מוקדמים ולמנוע התפתחות בעיות נוספות לדוגמא: סתימות, כתרים ועקירות, בדיקות תקופתיות, צילומי שיניים, הסרת אבנית ומעקב שוטף אחר בריאות השיניים, החניכיים וכלל רקמות חלל הפה.

תשובות חשובות לשאלות חשובות

עששת היא מחלה מדבקת בה חיידקים שנמצאים באופן קבוע בחלל הפה ועל גבי השיניים, מתסיסים את הסוכרים שאנו אוכלים ומייצרים חומצה.
החומצה ממיסה לאיטה את זגוגית השן (enamel), לאחר מכן את שכבת הדנטין (dentin) הפנימית יותר וגורמת ל "חורים" בשיניים.

המנגנון העיקרי של הגוף, המנסה למנוע היווצרות או התקדמות של עששת, הוא הרוק.
הרוק מנטרל את החומצה המופרשת על ידי החיידקים ומחזיר לשן סידן ופוספט. באופן זה מתחילה הסתיידות מחודשת של פני השטח החיצוניים של
השן, ועשוי להתקבל ריפוי של הנגע העששתי.
סילוק העששת וביצוע של סתימה או כתר, מטפלים בנזק שכבר נגרם. ביצוע סתימות, או כתרים לא ימנעו עששת בעתיד.
על מנת למנוע עששת יש צורך לשנות באופן משמעותי, את הגורמים שהביאו ליצירת העששת.

הגורמים העיקריים שמשפיעים ישירות או בעקיפין על התקדמות העששת הם:
1. היגיינה אורלית לא טובה – אי הקפדה על צחצוח שיניים, או צחצוח לא נכון
2. צריכה מוגברת של סוכרים במשך היום (מעל 3 פעמים בין הארוחות)
3. שימוש מופחת בפלואוריד
4. תרופות שגורמות לירידה בהפרשת רוק וליובש פה
5. עישון
6. הפרעות אכילה
7. נוכחות שחזורים (סתימות, כתרים) לא תקינים בפה.
ניתן להשפיע על התהליך העששתי על מנת למנוע, להאט או לעצור את התקדמות התהליך:

הקפדה על צחצוח נכון – צחצוח פעמיים ביום עם אביזרים מתאימים ומשחת שיניים המכילה פלואוריד.
הפלואוריד מחזק את פני השטח החיצוניים של השן.

שתיית מים – הקפדה על שתיית מים במשך היום והימנעות ממשקאות ממותקים, מיצים טבעיים או משקאות ספורט (הכוונה באופן
קבוע). משקאות אלו הם ברובם הגדול חומציים, וגורמים ליצירת סביבה חומצית בפה במשך היום דבר המעודד היווצרות עששת.

תזונה – הקפדה על ארוחות מסודרות והפחתה של סוכרים בין הארוחות.

שטיפות פה – במקרים של סיכון גבוה לעששת, שימוש בשטיפות פה המכילות כלורהקסידין 0.12% Corsodyl Tarodent במשך
שבוע רצוף פעם בחודש. יש לשטוף את הפה במשך דקה.
כלורהקסידין הוא חומר מחטא ועל ידי כך מוריד את כמות החיידקים בחלל הפה. חשוב לא לשטוף את הפה מיד אחרי הטיפול, אלא
כשעה אחרי.
אין להשתמש במשך יותר משבוע, הדבר עלול לגרום לצביעה של השיניים.

לעיסת מסטיק – מומלצת לעיסה של מסטיק ללא סוכר, המכיל קסיליטול ( Xylitol ), פעמיים ביום למשך 10-15 דקות.
הלעיסה מעודדת הפרשת רוק שמנטרל את החומציות בפה, ול-קסיליטול תכונות אנטי בקטריאליות.

תכשיר מעודד הסתיידות – במקרים של סיכון גבוה לעששת, מומלץ שימוש בתכשיר בשם "Tooth Mousse" אחרי הצחצוח. תכשיר זה מעודד הסתיידות מחודשת של פני שטח השן. התכשיר הוא חלבי ואסור לשימוש לאנשים שאלרגיים למוצרי חלב.

ברוב הגדול של המקרים לא. וגם אם כן אז רק עד שלב של שיקום זמני.
התנאים לביצוע טיפול שכזה הם רבים וכולם צריכים להתקיים על מנת לא לסכן את התוצאה הסופית של הטיפול.

שיניים עוקרים כאשר כבר אין אפשרות או היגיון לטפל בהם והסיכוי להצלחה הוא קטן, בהתחשב בהשקעה הנדרשת או בתוכנית הטיפול.
ברוב המקרים הסיבות לעקירה של השיניים נובעות מזיהום כמו: מחלת חניכיים שלא ניתן לתחזק, סדקים בשורשים או תהליכים דלקתיים בעצם שלא
ניתנים לריפוי.
עקירה של שיניים אלו והשתלה מידית באזור מזוהם, או באזור בו אין מספיק עצם לייצוב ראשוני של השתל, תסכן את ההצלחה של השתל ועלולה
לגרום לכישלון מהיר או ספיגת עצם סביב השתל בהמשך.

צריך לזכור שהמטרה של הטיפול במקרים של שיקום על גבי שתלים היא לקבל שיקום יציב ובריא לאורך זמן. המתנה של עוד כמה חודשים וביצוע של
הטיפול בצורה מסודרת זה לא נורא, בהתחשב בכך שאנחנו רוצים שהשיקום ישרוד לשנים קדימה.

אורך חיי שתל הוא לא יותר מאשר אורך חיי שיניים.
לאחר כמעט 2 עשורים של השתלות, אנחנו יודעים ממחקרים קליניים ששרידות של שן שמטופלת כראוי, דומה לשרידות של שתל בטווח של 10 שנים
לדוגמא.
בכל אחד מסוג הטיפולים הללו יכולים להיות סיבוכים וצריך להתמודד איתם.
היתרון הגדול של שיניים הוא שכשיש סיבוך או בעיה בשן, אנחנו יודעים לטפל בה ברוב המקרים. במקרה הגרוע ביותר אפשר להחליף את השן בשתל.
בשתלים אם יש בעיה אנחנו בצרות כי אין היום דרך טובה ובטוחה לטפל בשתל שנכשל.
הוצאה של השתל תגרום לפגם גרמי גדול יותר ותקשה על השתלה עתידית באותו מקום.

ההחלטה כזו צריכה להיות על פי הדבר המתאים ביותר למטופל הספציפי, בהתחשב בתוצאה הסופית.
כאשר חושבים על שיקום קשת שלמה עם שתלים עולות השאלות הבאות:
– האם יש מספיק עצם לשתלים?
– מה מיקום העצם?
– האם שיקום על שתלים ייתן תמיכה חיצונית טובה לשפתיים וללחיים כאשר נסתכל על אותו מטופל, או שהפנים יראו שקועות ונפולות
– איך יראו השיניים? האם הם יהיו ארוכות?
– האם צריך גם לשחזר את רקמות החניכיים שנספגו?
– האם תהיה הפרעה בדיבור?
ועוד ועוד שאלות.

כאשר חושבים על שיקום לסת בעזרת תותבת שלמה לרוב אנחנו יודעים שנוכל לקבל תוצאה אסתטית מצוינת, גם ברמת השיניים
וגם במראה החיצוני.
אבל צריך לקחת בחשבון את ההסתגלות של אותו מתרפא לתותבת.
האם התותבת יכולה להיות יציבה בנתונים הקיימים בפה, או שצריך להיעזר בשתלים על מנת לייצב אותה?

ההבדל הגדול בין תותבת לשתל הוא כמובן- שתותבת זה שיקום נשלף ולא תמיד שיקום יציב ביחוד בלסת תחתונה.
שיקום קשת שלמה על גבי שתלים הוא למעשה שיקום קבוע כמו שיניים.
השיקום יציב נוח ללעיסה ונותן תחושת ביטחון, אבל יש בהחלט מספר לא מבוטל של מקרים שניתן להגיע בצורה קלה יותר ומהירה יותר לשיקום סופי
שמבחינה שיקומית ואסתטית ויכולת תחזוקה יהיה טוב יותר עם תותבות מאשר שיקום קבוע על שתלים.

לכן, כל מקרה צריך להיבחן לגופו, צריך להעלות את היתרונות והחסרונות ורק אז לקבל את ההחלטה התאימה ביותר לאותו מטופל/ת, ביחד אתו אחרי
שהוא הבין את כל ההסבר.

התשובה לכך היא פשוטה- לא.
אין שום טיפול רפואי ששורד לכל החיים גם לא סתימה.
כמו שרופא נותן אנטיביוטיקה לזיהום בגרון והוא לא יכול להבטיח ששנה הבאה הזיהום בגרון לא יחזור, כך גם רופא השיניים לא יכול להבטיח שהמחלה
שהביאה את המטופל לטיפול לא תחזור.

בחלל הפה יש שתי מחלות עיקריות: עששת ומחלת חניכיים.
שתיהן מחלות זיהומיות שנגרמות מחיידקים ספציפיים, שלא ניתן לסלק לגמרי מחלל הפה.
אך למרות הכל, לא צריך להתייאש ויש הרבה מאוד מה לעשות, על מנת להבטיח שטיפול השיניים שאנו עוברים ישרוד לשנים רבות קדימה.

ההצלחה של הטיפול תלויה בראש ובראשונה ברופא המטפל- ההחלטות הטיפוליות ואיכות הביצוע של הטיפול הם מפתח חשוב להצלחה.
אך יחד עם זאת, ההצלחה תלויה גם במידה התחזוקה של המטופל- ההבנה שלו איך הוא הגיע למצב הזה ואילו הרגלים יש לשנות על מנת לשנות את
המאזן הפה. היגיינה אורלית טובה והקפדה על תזונה נכונה הם המפתח להצלחה של כל טיפול שיניים.

גם אם הטיפול יסתיים בצורה הטובה ביותר שניתן על פי כל אמת מידה, אבל התחזוקה לא תהיה טובה מספיק, הטיפול יכשל ומהר.
לכן, תפקיד הרופא לטפל בבעיה, אבל גם לחנך, להסביר ולבצע מעקב שוטף, על מנת לזהות בעיות שיופיע עוד כשהן קטנות וניתנות לטיפול בקלות.
תפקידו של המטופל לשמור על היגיינה ותזונה נכונים.

צריך לזכור גורם נוסף שמשפיע על ההצלחה של הטיפול והוא- הגורם הגנטי. עליו קשה להשפיע ולא תמיד יודעים מה משקלו,
לכן צריך לעשות כל מה שאפשר על מנת לנסות ולשלוט על מה שקורה בחלל הפה ויש, בהחלט, הרבה מה לעשות

שחיקת שיניים מוגדרת היום כהפרעת שינה. היא לרוב קורית ללא ידיעתנו- בלילה, ולמעשה לא ניתן למנוע אותה באופן קבוע.
ישנם מקרים בהם השחיקה מתבצעת במהלך היום, עקב הרגלים שאנחנו אפילו לא מודעים אליהם.
ישנם גורמים/ מצבים שמחריפים ומגבירים את נזקי השחיקה וחשוב לאתר אותם, על מנת למנוע נזקים עתידיים וכישלון של הטיפול.

המטרה בטיפול במקרים כאלו היא: להשלים את הכותרות שנשחקו בעזרת שימוש בחומרים אשר יישחקו פחות את השיניים בלסת הנגדית ולתכנן את
הסגר מחדש.

בסיום הטיפול חייבת להתבצע תחזוקה ושמירה על המבנה החדש אליו הגענו. סד לילה במקרים כאלו הוא הכרחי כדי למנוע נזק לשיניים ולמנוע נזק
לשיקום החדש.

עדיף שהסד יישחק, קל וזול יותר להחליף אותו מאשר את השיקום כולו או חלקו.

השלמת שיניים עם הרס נרחב עקב עששת, שברים, או שחיקה, לרוב דורשת טיפול שורש ומבנה על מנת לאפשר הושבה של הכתר העתידי.

בעבר ביצענו במרבית המקרים טיפולי שורש וכתרים.
היום אנו יודעים לבצע השלמות מחרסינה, או חומר אחרים של הכותרות ההרוסות. דבר שמשחזר את האזור ההרוס בלבד ומחזיר לשן את חוזקה.
בדרך זו אנו נמנעים מביצוע טיפולי שורש (אם ניתן), מה שמאריך את חיי השן.

יתרונות נוספים הם:
– קיצור משך הטיפול
– מניעת סיבוכים מיותרים
– ובסופו של דבר עלות מופחתת לטיפול. התחום הזה נקרא היום רפואת שיניים אדהזיבית.

שימוש בטכניקות הדבקה מתקדמות וחומרים מתאימים מאפשרים, למעשה, שחזור מלא של השן בצורה השמרנית ביותר,
פחות טיפולים ועקב כך פחות סיבוכים או כישלונות אפשריים כתוצאה מהטיפול.
בדרך זו אנו מאריכים את חיי השן בחלל הפה ובכך משיגים את המטרה של שמירת השיניים, ללא עקירה.

טיפול בחוסר שיניים מולד הוא לרוב טיפול ארוך, שלמעשה מתחיל מיד לאחר שהשיניים החלביות נושרות.
ברוב המקרים הפתרון לחסר מולד של שיניים הוא שתלים דנטליים.
כיוון שלא רצוי למקם שתלים לפני סיום הגדילה של הילד/ה, צריך לתת בשלב זה פתרונות זמניים לטווח ארוך, שיתנו מענה אסתטי ופונקציונלי מבלי
לגרום נזק.

יחד עם זאת, כדאי וצריך כבר לתכנן את הטיפול הקבוע כבר משלב מוקדם.
הסיבה לכך היא שברוב המקרים צריך לעבור טיפול אורתודונטי, כיון שצריך לקחת בחשבון את השיקום הסופי אליו אנחנו שואפים.
עוד בשלב מוקדם אנו דואגים לבצע הדמיה מדויקת של המצב אליו אנו שואפים להגיע בסיום הטיפול.
את ההדמיה נבצע גם בפה, ולעיתים תוכלו אפילו לקבל מכשיר נשלף שכשהמטופל יתקין אותו בפה הוא יוכל לראות ולהרגיש את מראה השיניים אליו
נגיע.

כדי להתרגל לשינוי הצפוי, המטופל יהיה שותף מלא לאורך כל הטיפול בהחלטות האסתטיות, בצעדים ובשלבים השונים עד לתוצאה הסופית.